במלאת 3 שנים- דברי הספד

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לפני שלוש שנים ויום ותשע שעות, במוצאי שמחת תורה סבא יהודה רקד בפעם האחרונה בחייו ובחיי נכדו האהוב יובלי על כתפיו , עם ספר תורה אותו יובלי חיבק ונישק .
מן הצד עמדה האמא - הילה והתינוקת ירדני בעגלה , בת 42 יום, כולה אושר ושמחה.
לידם עמד אדם מבוגר - ירא שמיים, הסתכל ואמר: "זו סגולה לחיים ארוכים, בריאות ואושר." הברכה נמשכה רק עוד יממה אחת בלבד.
ובזה תמו חייהם של היקרים לי מכל!
הילה יובלי וירדני שלנו!
לצערי אי אפשר לומר רק שם אחד.
לצערי שלושתכם הם אחד.
בתור פתיחה זה נשמע ארוך מידי - אבל זו המציאות הנוראה.
היום בדיוק לפני שלוש שנים ותשע שעות,
נפלה פצצת אטום במשפחתנו הגרעינית והמורחבת.
במשפחה שהיתה הכי מאושרת בעולם,
במשפחה שהיתה הכי שמחה ומושלמת,
במשפחה חמה ואוהבת, שהסתפקה רק בלהיות משפחה ולהיות אחד בקרבת השני.
בדיוק שלוש שנים ותשע שעות עברו - מהרגע הנורא הזה, שאף אחד , אבל אף אחד לא חזר להיות מה שהיה לפני כן.
כל החיים השתנו, כולנו מדממים והדימום לא מפסיק ולו לרגע!
כל אחד בדרכו הוא!
אבא יהודה איבד את גרגר החול שלו שכל כך שמר וגונן עליו ואהב אותה!
אילו יכול , היה מוריד לה את השמיים!
דניאלי שלנו - שאיבדה בבת אחת : אמא , במלוא מובן המילה! שהרי בזכותך הילה - ורק בזכותך דניאל נולדה. וגם את שמה הילה בחרה.
הילה שכל כך רצתה אחות, והבטיחה לגדל אותה, ואכן עמדה בהבטחה במאה אחוז!
דניאלי איבדה את החברה הכי טובה והיקרה לה.
דניאלי איבדה את האחות האחת והיחידה שהיתה לה!
דניאלי איבדה בן, כי יובלי היה בנה!
בדיוק כמו שהיה הבן של אמא שלו!
לא נראתה כזאת אהבה, בין תינוק כה רך וילדה!
בעודו תינוק בעגלה, כשראה את דניאלי, עיניו הגדולות והיפות זרחו, וככל שהוא גדל והבין, כך אהבתם גדלה.
הילה - בטחה וסמכה רק על אחותה, שתדע לשמור ולגונן על יובלי בדיוק כמו שהיא רצתה.
ורק לה היא השאירה אותו, אפילו לא לי.
גל - איבד אחות שאיתה גדל וחלק חוויות ילדות, בכי וצחוק והיה כל כך גאה בה!
גם הילה התגאתה באחיה הגדול שתמיד היה שם בשבילה , ונסך בה בטחון לאורך כל ימיה.
הילה התגאתה בגל שעשה חיל בכל אשר פנה והיה מושא להערצתה!
גל קרא להילה : "נסיכה" ו "ללי"
ונתן לה הכל אבל הכל - מכל הלב!
רות - איבדה את החברה האמיתית והאחות שהיתה לה, שתיהן גדלו כאחיות, באהבה ופירגון מיום שהכירו.
סבתא רחל - בעת זקנתה, איבדה את הנכדה האהובה ביותר!
היתה כה גאה בה! ביופיה, ושמחתה!
הילה גרמה לה תמיד לחייך וקראה לה "סבתוש!"
להילה היה מקום מיוחד בליבה של סבתא, והן הקפידו להדליק ביחד את נרות השבת. הילה הקפידה להדליק את נרות השבת עם ילדיה כהמשך המסורת שסבתא רחל הנחילה לה
סבתא טולה - ניצולת השואה, איבדה את כל משפחתה, עלתה ארצה והקימה מן השכול משפחה למופת, משפחה מאוחדת אוהבת ומלוכדת.
הילה היתה נכדתה הגדולה והאהובה,
יובל וירדני ניניה האהובים.
סבתא טולה איבדה את הילה , יובלי וירדני באחרית ימיה.

ולבסוף - אני , האמא והסבתא
וליתר דיוק "טטה ציפי" כי כך קרא לי יובלי.
לצערי ירדני עדיין לא הספיקה.
הילה שלי , לכולם, אבל לכולם אמרת: "אמא שלי היא מלכה"
אהבתך אלי היתה כה גדולה ובשבילך הייתי מלכה.
זה מה שראית, ואני הייתי מלכה, כי את וילדייך הייתם הכתר, ולכן איתכם הרגשתי כמלכה.
לפני שלוש שנים ותשע שעות - נפל הכתר וממלכה הפכתי לאם וסבתא שכולה.
לעולם, אבל לעולם לא אוכל להיות יותר מלכה!
בלי הכתר שנפל לפני שלוש שנים ותשע שעות.
הילה שלי ונכדי האהובים, אין שניה ביום שליבי פסק מלדמם.
עומר, ליאן יהלי ורוי - לא זכו להכיר את הדודה הנפלאה שלהם הילה ואת ילדיה האהובים: יובלי וירדני, שהאמהות - רות והילה חלמו לגדל אותם יחד כאחים.

נכדי האהובים: עומר, ליאן, יהלי ורוי
הלוואי ויכולתי להיות סבתא "שלמה" כמו שקיוויתי להיות. אבל נוכח המציאות הנוראית שנכפתה עלי אני עושה כמיטב יכולתי ואני יודעת שזה לא תמיד מספיק ויכולתי להיות אחרת. אבל זה לא תלוי בי.
ולבסוף אני רוצה להוסיף שבתוך השכול הנוראי הזה, מצאתי גם נפשות שלא הכרתי קודם.
אני רוצה לציין את גיסתי רותי שימים ולילות עוברת איתי בסתר, את כל הסבל כשהתמונות של יקירי חולפות לנגד עיני, ותמיד מחבקת, מלטפת ותומכת ללא גבולות. במשך שלוש שנים, בחיים לא שמעתי אותה אומרת לי: אין לי זמן בשבילך.
בזכות אנשים כמוה אני שורדת.
אני רוצה לציין גם את גיסתי גילה שבמשך שלוש שנים אימצה את כל משפחתי, כולל ילדי ונכדי, אליה כתוספת למשפחתה הגרעינית וממנה אני שואבת לפעמים גם חיוך.
ולבסוף -
אני רוצה לציין, את אחותי איילה, האחת והיחידה, שקטנה ממני ב-8 שנים, אבל תמיד, תמיד היתה הבוגרת.
היא נושאת על כתפיה אותי, את משפחתי, את ילדי ונכדי בחיבוק ואהבה.
גם לפני המקרה היא היתה כאם להילה ,לגל ולדניאל ובטח אחרי - בשלוש שנים האחרונות.
תמיד היא יודעת מתי לחבקני, לעודדני, ולפעמים גם לצעוק.
לא סתם דניאלי אמרה לי : "לך לפחות יש אחות" אבל דניאלי וגל, תזכרו שהיתה לכם אחות נפלאה
ויש לכם את אבא ואותי!
תמיד אני אהיה פה, איתכם ובשבילכם!

הילה, יובלי וירדני
אני כל כך מקווה להתעורר מהסיוט הנוראי הזה!
אני עדיין מחכה ומאמינה שתחזרו!
אוהבת אותך כל כך

אימוש שלך - הילה
וטטה של יובלי וירדני הקטנה