ברכה לספר הזכרונות- אתי

 
הילה
אחרי ימים ולילות בהם אני חושבת, נאבקת, ומתייסרת התיישבתי לכתוב לך. מעולם לא חשתי קושי גדול יותר לכתוב למישהו. אני כותבת לך אבל אז אני מבינה שזה לא בדיוק כך, את לא תקראי את זה. זה יהיה חרוט בספר לזכרך ויקראו את זה כל האנשים שכל כך אוהבים אותך ושכל כך כואבים על שאינך אתנו עוד.
אם היית פה הייתי רוצה להכיר אותך יותר טוב, לבלות אתך עוד ימים, לצחוק אתך בצחוקך המתגלגל, לטייל אתך ולראות יחד מקומות חדשים, לדבר אתך על החיים. אם היית פה, הייתי רוצה לספר לך דברים שמעולם לא ספרתי, הייתי רוצה להצטלם אתך עוד, עם פניך היפות כל כך. הייתי רוצה לראות יותר את יובלי , בנך המקסים והייתי רוצה לראות את ירדן, אותה לא הספקתי לראות ולא אראה עוד לעולם.
הילה, חשבתי שהדרך הטובה ביותר מבחינתי לתאר את האדם המופלא שהיית היא לצרף את הברכה המרגשת שכתבת לי למסיבת הרווקות שלי. אני זוכרת שהגעת למסיבה ואמרת לי: " הגעתי חולה, אמרתי לעצמי שאני לא אפספס את מסיבת הרווקות שלך" כל כך שמחת אותי, כל כך נהנינו באותו ערב.
אני רוצה להודות לך על הימים הנפלאים שהיו לנו יחד. את היית חברה אמיתית.
אני אוהבת אותך