הילהלי שלי- גרייסי

 
הילהלי שלי

אומרים שהזמן מרפה ועם הזמן הכאב קצת ידעך אבל איתך ההפך הוא הנכון.
כמה שהזמן עובר אני יותר מתגעגעת אני יותר מבינה כמה דברים את מפסידה.כשאני רואה את הבנות שלי רוקדות וצוחקות המח לא מצליח לקלוט שירדן שלך לא הספיקה אפילו להצחיק ולרגש אותך מחופשת לנסיכה או לבלרינה.
כשאני כאן רחוקה קל לי יותר לדמיון שכל זה לא קרה וזה רק חלום בלהות. אני רואה בראש איך יובלי וירדן גדלו מדמיינת אותם צוחקים ומתחבקים ולפעמים גם רבים. קשה לי כבר להגיע לארץ. כבר לא עושה לי טוב להגיע למקומות שהינו מבלות ביחד ולדעת שאת לא שם. קשה לי לראות נשים עם שיער כמו שלך וקשה לי להרגיש את החנק מהאור שלך שכבה.
היית כל כך חכמה
כל כך הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי שואלת מה הילה הייתה אומרת לי לעשות. הוואקום הזה שאת והילדים השארתם פשוט שאב את כולנו פנימה ואחרי 4 שנים הוא רק נהיה יותר עמוק.
אהובתי, איזה זכות גדולה הייתה לי בחיי להיות חברה שלך. כל כך אמיתית מפרגנת אוהבת מצחיקה מהממת. עוד לא פגשתי מישהו שבכלל מתקרב למה שאת קרנת.אני אוהבת אותך כל כך וכבר לא יודעת מה לעשות עם כל הצער הזה.
מתגעגעת ואוהבת עד סוף החיים.
גרייסי