להילה- סבתא טולה

 
אוקטובר 2009
בשיא פריחתך נלקחת מאיתנו לעולמים,
בגן- עדן בקול רם צלצלו הפעמונים,
כי באו לשם שלושת נשמותיכם הטהורות,
שסבל ועינויים בעולם הזה עברו.
אהבת את החיים, ושמחת לגדל את ילדייך,
לצערי, לא ניתן לך
רוצח אכזרי, קטע את חייך
קשה, קשה לחיות בלעדייך.
עכשיו אנו עומדים ליד קברך
סלחי לנו אם חטאנו במשהו נגדך.
מי עכשיו ישמח את ליבנו?
שקט, דממה, אבל בביתנו.
רק לפני שנה שמחת עם כולנו
עכשיו את כל כך רחוקה מאיתנו.
גופך שוכב פה בשדרה המלכותית,
נשמותיכם עלו למעלה, הפכו למלאכים,
וכעת מתבוננים אלנו במבט מלא געגועים.
נומי, פנינה שלי, נכדתי האהובה
להורייך ולנו אין יותר נחמה.
בואי אליי בחלומי,
אנשקך, אחבקך ילדתי
ואשיר לך, "נומי, נומי נכדתי"
לא נשכח אותך עד סוף ימינו
ותמיד, תמיד תישארי קדושה ואהובה בליבנו.
אוהב אתכם לעד
סבתא טולה