23/10/08 להילה, יוב וירדני- רעות קופיטו- בת דודה

 
לא קל לי לכתוב את המכתב הזה.
רק אתמול יובי שר ורקד לנו
רק אתמול הילה חייכת וצחקת את צחוקך המתגלגל
רק אתמול ירדני נולדה
רק אתמול נישקתי אתכם וזאת הייתה ותהיה הנשיקה האחרונה.
אני מנסה להיות חזקה, אבל לא תמיד הולך לי,
זה לא נתפס, אני לא מעכלת את זה,
איך לקחו אתכם מאיתנו
החיוכים של כולנו, הצחוק שלנו,
הייתם לב המשפחה,
שנלקח בין רגע ללא הודעה מוקדמת,
בשנייה אחת של טירוף שלא ניתנה לעצירה, שנייה אחת יותר מדי.
אני זוכרת הילה, שתמיד רצית שהילדים שלך יהיו כמוני ואמרתי שייקחו רק את הדברים הטובים.
תמיד הסתכלתי עליך בעיניים מעריצות,
שימשת דוגמא לכולנו, אם למופת, בת מסורה, בת דודה נפלאה שתמיד דואגת ותומכת, חייכנית ושמחה עם לב זהב.
אני זוכרת הילה, שהיית גאה בי שאני עוזרת לילדים מתקשים,
ואמרת שאם יוב יצטרך עזרה את רוצה שאני אעזור לו,
תמיד צחקנו על זה כי יוב היה ילד פיקח וחכם, ילד מוכשר
תמיד עם חיוך על הפנים וצחוק מתגלגל .
רק לפני כמה ימים הוא נישק אותי וקרא לי,
רק לפני כמה ימים הוא פצח בשירה על פטיש ומסמר ורקד בסוכה
רק לפני כמה ימים אני החזקתי אותו ואיך הוא חמק מזרועותיי.
אני זוכרת הילה, שכל כך התלהבת שסוף סוף יש לך בת שתעשי לה תסרוקות ותלבישי אותה בשמלות, תמיד ביקשת ממני שכשירדני תגדל את רוצה שאני אלמד אותה לרקוד כי את רצית שהיא תהיה רקדנית מוכשרת.
אני מרגישה כאילו היום תבואו עם ציפי, יהודה ודניאלי אלינו,
אני רוצה להאמין ששום דבר לא קרה אך אני יודעת שאתם לא תגיעו.
אני יודעת שאתם הכוכבים הכי נוצצים בשמיים, המלאכים ששומרים עלינו.
"מיליון כוכבים בשמיים
תופסים את הצבע שלכם בעיניים
רציתי לשיר לכם , לומר לכם שלום
רציתי שנייה אחת לומר לכם שלום
תן רק עוד שנייה אחת לומר לכם שלום"
אוהבת, מתגעגעת וזוכרת תמיד
רעות