24/10/08 יובלי שלנו! רותי בר (דודה של הילה)

 
פחות מחודשיים היית אצלנו בגן.
עוד לא הספקנו לעשות את כל מה שרצינו עבורך:
לשיר לך, לרקוד איתך, לאהוב אותך.
היית ה"כפית של הדבש" שלנו.
כל כך אהבנו את אמא שלך,
שבאה כל בוקר בתחילת השנה, בוכה יחד איתך.
"מה יהיה? ללכת? " היתה שואלת
"אני אחכה כאן באוטו."
והיא היתה ממתינה בקרבת מקום, ולא עוזבת אותך.
ואנחנו, שכל כך אהבנו את אמא שלך,
היינו מעדכנות אותה על כל בכי, צחוק, פאזל, ציור, חיתול, בננה, מפגש ושיר שחווית.
היית הצל שלי בגן.
"עמיתי, מה את עושה?"
היית שואל אותי שוב ושוב...
היום אני הולכת ומחפשת אותך בין החדרים והילדים.
המגירה שלך עוד עומדת במקומה, וממשיכה להתמלא
בעבודות שאף אחד כבר לא יצבע.
הלב בוכה ואתה כל כך חסר.
אוהבות אותך תמיד!!
רותי ועמית